שיקום קרקעות מזוהמות – כל מה שצריך לדעת על טיפול בקרקע מזוהמת, שיטות השיקום והפתרונות הקיימים
שיקום קרקעות מזוהמות – הדרך להחזיר את הקרקע לשימוש בטוח
קרקע היא אחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר, אך לאורך השנים אזורים רבים בישראל נחשפו לזיהומים כתוצאה מפעילות תעשייתית, תחנות דלק, מוסכים, מפעלים, מתקני אחסון דלקים, שפכים, פסולת תעשייתית ושימוש בחומרים מסוכנים. במקרים רבים, הזיהום אינו נראה לעין – אך הוא עלול להשפיע על איכות מי התהום, על בריאות הציבור ועל האפשרות לפתח את הקרקע בעתיד.
כאשר מתגלה זיהום, אין פירוש הדבר שהקרקע אבודה. כיום קיימות שיטות מתקדמות המאפשרות לטפל במזהמים, להפחית את רמת הסיכון ולהחזיר את הקרקע לשימוש בהתאם לייעודה.
תהליך זה נקרא שיקום קרקעות מזוהמות, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מפרויקטים רבים בתחום הבנייה, התשתיות, התעשייה וההתחדשות העירונית.
מהי קרקע מזוהמת?
קרקע מזוהמת היא קרקע המכילה חומרים מזהמים בריכוזים העלולים לסכן את בריאות האדם, את הסביבה או את מקורות המים.
המזהמים יכולים להצטבר במשך שנים רבות, ולעיתים מתגלים רק כאשר מתחילות עבודות בנייה או מבוצעות בדיקות סביבתיות.
בין מקורות הזיהום הנפוצים:
● תחנות דלק.
● מפעלי תעשייה.
● מוסכים.
● מחסני דלק.
● בתי מלאכה.
● אתרי פסולת.
● מתקנים צבאיים.
● מפעלי כימיקלים.
● דליפות מכלי דלק.
● שפכים תעשייתיים.
מהם הסיכונים בקרקע מזוהמת?
זיהום קרקע אינו משפיע רק על הקרקע עצמה. במקרים רבים הוא עלול להתפשט לסביבה הקרובה וליצור השלכות רחבות.
בין הסיכונים האפשריים:
● זיהום מי תהום.
● חדירת מזהמים למבנים.
● פליטת גזים מסוכנים.
● פגיעה בצמחייה ובמערכות אקולוגיות.
● סיכון לבריאות העובדים והציבור.
● עיכובים בקבלת היתרי בנייה.
● ירידת ערך הקרקע.
● עלויות בלתי צפויות במהלך ביצוע הפרויקט.
זו הסיבה שביצוע חקירה סביבתית מוקדמת חשוב כל כך בכל פרויקט משמעותי.
מתי נדרש לבצע שיקום קרקע?
לא כל זיהום מחייב שיקום, אך כאשר ריכוזי המזהמים חורגים מהערכים שנקבעו על ידי הרשויות או כאשר הקרקע מיועדת לשימוש רגיש, עולה הצורך בטיפול.
בדרך כלל תהליך השיקום מבוצע לאחר:
● סקר היסטורי.
● סקר קרקע.
● סקר גז קרקע.
● חקירה סביבתית.
● דרישת המשרד להגנת הסביבה.
● דרישת רשות מקומית.
● דרישות במסגרת היתר בנייה.
כיצד מתכננים פרויקט שיקום?
לפני תחילת העבודות מבוצע אפיון מלא של הקרקע.
בשלב זה נבחנים:
● סוג המזהמים.
● עומק הזיהום.
● היקף הזיהום.
● סוג הקרקע.
● קרבת מי התהום.
● ייעוד הקרקע לאחר השיקום.
● מגבלות הנדסיות בשטח.
על בסיס הנתונים נבחרת שיטת הטיפול היעילה ביותר.
שיטות לטיפול בקרקעות מזוהמות
כיום קיימות מספר שיטות מרכזיות לשיקום קרקע, כאשר לכל אחת יתרונות בהתאם לסוג הזיהום ולמאפייני האתר.
טיפול In-Situ – טיפול בקרקע באתר
בשיטה זו הקרקע מטופלת מבלי להוציא אותה מהאתר.
הטיפול עשוי לכלול:
● הזרקת חומרים מפרקי מזהמים.
● פירוק ביולוגי באמצעות מיקרואורגניזמים.
● אוורור הקרקע.
● שאיבת אדי מזהמים.
● חמצון כימי.
יתרונות השיטה:
● פחות עבודות עפר.
● חיסכון בעלויות שינוע.
● צמצום הפרעה לשגרת האתר.
● זמן טיפול קצר יחסית במקרים מסוימים.
טיפול Ex-Situ – טיפול מחוץ לאתר
כאשר לא ניתן לטפל בזיהום במקום, הקרקע נחפרת ומועברת למתקן ייעודי לטיפול.
שיטה זו מתאימה בעיקר כאשר מדובר בזיהום משמעותי או כאשר יש צורך בפיתוח מהיר של הקרקע.
טיפול ביולוגי
זוהי אחת השיטות הידידותיות ביותר לסביבה.
במסגרתה נעשה שימוש במיקרואורגניזמים טבעיים המפרקים מזהמים אורגניים והופכים אותם לחומרים בלתי מזיקים.
השיטה יעילה במיוחד לטיפול בדלקים, שמנים ותרכובות אורגניות שונות.
טיפול מכני
במקרים מסוימים מבוצעים:
● ניפוי הקרקע.
● מיון.
● ערבוב.
● ייצוב.
● הפרדת מזהמים.
שיטות אלו משמשות כחלק מתהליך השיקום או כהכנה לטיפול נוסף.
טיפול כימי
כאשר מדובר במזהמים שקשה לפרק באופן טבעי, נעשה שימוש בחומרים כימיים המגיבים עם המזהמים ומפחיתים את רמת הסיכון שלהם.
שילוב בין מספר שיטות
בפרויקטים מורכבים נהוג לשלב בין מספר טכנולוגיות במטרה להגיע לתוצאה מיטבית.
לדוגמה:
● טיפול ביולוגי לצד טיפול מכני.
● טיפול In-Situ ולאחריו פינוי חלקי.
● אוורור הקרקע בשילוב חמצון כימי.
שילוב נכון מאפשר לקצר את משך הפרויקט ולהפחית עלויות.
כיצד מתבצע בפועל תהליך השיקום?
בדרך כלל הפרויקט כולל:
1. חקירה סביבתית.
2. דיגום קרקע.
3. ניתוח מעבדתי.
4. תכנון תוכנית השיקום.
5. קבלת אישורים רגולטוריים.
6. ביצוע עבודות השיקום.
7. ניטור סביבתי.
8. דיגום חוזר.
9. אישור סיום העבודות.
כל שלב מבוצע בהתאם לדרישות הרשויות ובהתאם למאפייני הקרקע.
חשיבות הניטור לאחר השיקום
גם לאחר סיום הטיפול חשוב לוודא שהשיקום אכן הצליח.
לכן מבוצעים:
● דיגומי קרקע חוזרים.
● בדיקות גז קרקע במידת הצורך.
● ניטור מי תהום.
● בדיקות מעבדה.
● מעקב סביבתי.
רק לאחר שהממצאים עומדים בדרישות ניתן לאשר את סיום התהליך.
מי זקוק לשירותי שיקום קרקע?
שירותי שיקום קרקע מיועדים בין היתר ל:
● יזמי נדל"ן.
● חברות בנייה.
● קבלני תשתיות.
● תחנות דלק.
● מפעלי תעשייה.
● רשויות מקומיות.
● חברות אנרגיה.
● חברות לוגיסטיקה.
● בעלי קרקעות פרטיים.
● גופים ציבוריים.
כיצד לבחור חברה לשיקום קרקע?
שיקום קרקע הוא פרויקט מורכב הדורש שילוב של ידע מדעי, ניסיון הנדסי, ציוד מתקדם והיכרות מעמיקה עם דרישות הרגולציה.
בעת בחירת חברה מקצועית מומלץ לוודא כי היא:
● בעלת ניסיון מוכח בפרויקטים דומים.
● מעסיקה אנשי מקצוע מתחומי הגיאולוגיה, הכימיה, האקולוגיה והנדסת הסביבה.
● מספקת שירות מקצה לקצה – החל מהאפיון ועד להשלמת השיקום.
● פועלת בהתאם לדרישות הרשויות והתקנים הרלוונטיים.
● מסוגלת להציע מגוון פתרונות טיפול בהתאם למאפייני הקרקע והפרויקט.
ליווי של גוף מקצועי לאורך כל שלבי התהליך מאפשר לצמצם סיכונים, לעמוד בלוחות זמנים ולייעל את העלויות.
סיכום
שיקום קרקעות מזוהמות הוא תהליך חיוני המאפשר להפוך קרקע שנפגעה מפעילות תעשייתית או סביבתית לקרקע בטוחה וראויה לשימוש מחדש. באמצעות שילוב של חקירה סביבתית, תכנון מדויק ושיטות טיפול מתקדמות ניתן להפחית את הסיכון לבריאות הציבור, לשמור על משאבי הטבע ולהחזיר את הקרקע לפיתוח, לבנייה או לשימוש תעשייתי.
חברת איזיטופ, הפועלת מאז שנת 2002, מתמחה בביצוע סקרים סביבתיים, שיקום קרקעות מזוהמות, טיפול בשיטות In-Situ ו-Ex-Situ, דיגומי קרקע וגז קרקע, ניטור סביבתי ופתרונות קצה לטיפול בפסולת ובקרקעות מזוהמות. החברה משלבת מומחים בתחומי האקולוגיה, הגיאולוגיה, הכימיה והנדסת הסביבה, ומעניקה ללקוחותיה מעטפת מקצועית מלאה – החל משלב האפיון והתכנון ועד לביצוע, ליווי רגולטורי והשלמת תהליך השיקום.
